אמנית זכוכית, עבודות אמנות לבתי כנסת, ויטראז׳ים, אריחי קרמיקה וזכוכית, סדנאות זכוכית ויודאיקה

חיפוש

סל קניות

מהעיתונות

כתבה שהתפרסמה במאגזין עיצוב טרנד באדיבות אבי שרביט , עורך ומנהל – שרה בבית הכנסת, 2007

שרה בבית כנסת

"בעוד ארבעת אלפים שנה אולי אשמש השראה לאמן אחר, שיצייר בהשראת הציורים שלי…" אומרת שרה קונפורטי. מצויידת בהרבה כשרון, ו ביצירתיות יצאה למשימה לא פשוטה: לעצב בית כנסת. בהשראת מוטיבים שראתה בבית-כנסת מהמאה הרביעית בתוניס יצרה חיבור בין עבר, הווה ועתיד.
 
תיבת חזן בבית הכנסת "עמית", מרכז עולמי למורשת יהדות תוניס.
הסברים לתמונות המצולמות:
1. ירושלים טכניקה מעורבת – צבעי זכוכית בשילוב פיוזינג ובסגנון אוריינטלי
(2) שבעת המינים "ארץ חיטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון
(3) עץ חיים היא למחזיקים בה
(4) חזית ספסל התיבה, ציורי הטווסים על גבי האריחים, צוירו כמחווה לציור שמצאה מהמאה הרביעית לפנה"ס מרצפת בית הכנסת בנרו, תוניס
(5) עץ החיים, מקורו של מושג זה הוא בסיפור גן העדן (בראשית, ב 9). משמעותו היא: בריאות, ריפוי, פוריות והמשכיות החיים. עץ החיים מופיע כמוטיב בצורת עצים, פירות וצמחים כגון עץ התמר, לוז – שקד, רימון, ברוש, פרח ואגרטל פרחים.
(6) ויטראג' "תקעו בחודש שופר", שופר ונבל הם סמלי תשרי הקשורים לעלייה לרגל לבית המקדש.
 
קונפורטי החיה ויוצרת ברעננה, הצליחה להפוך את יצירותיה לעבודות ייחודיות, מרגשות ובהישג יד של כל אחד. שרה, היוצרת בקרמיקה ובזכוכית, פיתחה טכניקות אישיות ושילבה אותן בהרבה אהבה ונשמה. עיצוב, תכנון ועבודה עבור בתי כנסת – אהובים עליה במיוחד. בית הכנסת האחרון אותו עיצבה הוא "עמית – מורשת עולמית ליהדות תוניס". עו"ד אייל אורטל, גזבר עמותת עמית, הזמינה לתכנן את ארון הקודש ואת תיבת החזן. העבודה מומנה על ידו ועל ידי משפחתו לזכר אביו. תחילה השקיעה שרה את עצמה בלימוד ההיסטוריה של יהדות תוניס, מנהגיה ואפילו מאכליה. למדה איך נראו בתי הכנסת בתוניס, והצליחה להעביר את האווירה האוריינטלית ורוח הדברים לעבודותיה בעמית. כשחלק מהאנשים שמעו כי שרה מתכננת להקיף את התיבה בזכוכיות, נרתעו, היססו, התנגדו, התלבטו…"תיבת חזן מזכוכית – מי שמע?…". כיום, תגובות המתפללים המגיעים למקום – "לא ראינו תיבה יפה מזו בעולם".
 
שרה למדה להכיר את האנשים מקרוב, אנשים צנועים עם לב עצום, אוהבי חיים, משוגעים לדבר, תורמים מזמנם וכיסם עבור רעיון ושוקדים לשמר את מנהגי יהדות תוניס ומורשתה.
 

שרה בבית הכנסת דפים 2,3 מאגזין טרנד 2007

קונפורטי קיבלה כנתון חדר – תיבת חזן, בנוי מקירות בטון עם שני פתחים. היא הקיפה את כל הקירות החיצוניים ב זכוכית מצוירת ב סגנון אוריינטלי. עשרת הציורים הוקפו במסגרות עץ מהגוני ומאחוריהם הותקנה מערכת תאורה. כשסיימו להתקין את העבודה, ומסביב לתיבה דלק האור, התרגשה קונפורטי כאילו זו עבודתה הראשונה. כל ההשקעה העצומה בזמן ובמאמץ, המרוץ הבלתי אנושי לעמוד בזמנים, כל אלו נמוגו כשהביטה בעבודה שהקימה. השלב השני היה לתכנן את פנים התיבה. שרה החליטה לחפות את כל הקירות הפנימיים באריחים מצוירים, עבודת ידיה, בהשראת ציורים אשר היו בבתי הכנסת בתוניס, ציורים שמקורם במאה הרביעית. צבעי האריחים היו צריכים להתאים הן לצבעי עבודת הזכוכיות והן לצבעים ששלטו בבתי-הכנסת בתוניס: כחול, טורקיז – חום.
 
שרה אוהבת במיוחד לעבוד עם בתי כנסת. למרות שאינה דתייה, בהיכנסה לחלל בית הכנסת, היא לא נשארת אדישה. אווירה של קדושה, של נשגבות, של כוח שאינו נמצא בשום מקום אחר, של מסורת ודת בני אלפי שנים של המתנהג גם אחרת בתוך בית-הכנסת מאשר מחוצה לו. מעט מהרגשה זו שאפה להכיל בתוך עבודתה. שרה הקפידה בתכנון התיבה עד לפרטים הקטנים ביותר. הרבה מאד כחול, טורקיז, אדום, כתום, ירוק וחום. צבעוניות החוזרת גם בצבעי האריחים המצוירים בתוך קירות התיבה. הארון בתוך התיבה עשוי גם הוא מעץ מהגוני, וכהשלמה בחרה שרה פרקט דמוי מהגוני, בצבע תואם. את ידיות הארון בחרה לעשות במו ידיה, שילוב של קרמיקה וזכוכית בצבע טורקיז. גם את הפנלים הסובבים את פלטות הזכוכית סביב התיבה בחרה לעשות בעצמה – פסים של קרמיקה וזכוכית בצבע טורקיז – טכניקה ייחודית בעולם ואישית של שרה. את מדרגות התיבה בחרה שרה לחפות בשטיח בצבע כחול, כתשובה לכחולים אשר בויטראג'ים ובציורי האריחים. את ספסל תיבת החזן בחרה לרפד בבד קטיפה כחול עז, המהווה גם הפרדה בין ציורי הטווסים מעל לספסל לבין ציורי הטווסים מתחתיו. הצבעים השולטים בתיבה – טורקיז-כחול וחום, המסמלים גם שמיים ואדמה – יקום.
 מתוך מאגזין טרנד TREND  חורף2007
pas 2
דילוג לתוכן