את שרה קונפורטי זכיתי להכיר בפעם הראשונה כאשר אצרתי תערוכה קבוצתית במוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן בשנת 1997. כבר אז קיבלה קונפורטי את הערכתי הרבה בזכות כישרונה האמנותי ומקוריותה הטכנית. עבודת המייצב שלה קיבלה נוכחות גדולה בתערוכה והערכה מצד המבקרים.

לאחר שנים של יצירת אמנות פנתה קונפורטי בשנים האחרונות לעבודה דקורטיבית וגם כאן היא ממשיכה לפעול באופן חדשני ומקורי.

עבודותיה הדקורטיביות של קונפורטי ראויות להערכה גבוהה בעיקר בשל שני אלמנטים, האחד הינו פיתוח אישי וייחודי בעולם של טכניקה המשלבת קרמיקה וזכוכית. מדובר בטכניקה מקורית אשר קיבלה הדים מרשימים גם בתערוכות בינלאומיות וגם בהזמנות לעיצוב פרויקטים פרטיים וציבוריים רבים.
הסיבה השנייה הינה העובדה שקונפורטי מגיעה מעולם האמנות הפלסטית ותפיסתה האמנותית מביאה את עבודותיה הדקורטיביות לכלל שיאים של יצירה. עלי לציין כי גם כאמנית פלסטית שרו בעבודותיה אלמנטים דקורטיביים ומכאן שהפנייה אל האומנויות הדקורטיביות לא הייתה זרה לה כי אם המשך ישיר של יצירתה האמנותית.