ויטראזים בבית הכנסת

מהעיתונות

כתבה בעתון ידיעות אחרונות מיום 26.4.16 כתבת שיר-לי גולן

האמנית שרה קונפורטי פיתחה טכניקת עבודה ייחודית בקרמיקה ובזכוכית ומצאה נישה מפתיעה- עיצוב בתי כנסת. את התוצאות המרשימות אפשר לראות בעשרות בתי כנסת שכבר עיצבה בארץ ובעולם. אנחנו רגילים לוויטראז'ים בכנסיות, אלא שאמנית הזכוכית שרה קונפורטי לא נותנת לקונבציות לעצור אותה והיא פיתחה נישה מרשימה וייחודית של עיצוב בתי כנסת באמצעות זכוכית וקרמיקה – החומרים שמהם היא יוצרת. טביעת האצבע של האמנית שרה קונפורטי באה לידי ביטוי בצבעוניות של עבודותיה ובשילובי החומרים הייחודיים לה. בין אם מדובר בתיבות חזן או בוויטראז'ים, בארונות קודש או בפרוכות – קונפורטי יוצרת מתוך תשוקה גדולה והתוצאות הן כאלה המעוררות תגובת "וואוהו" אוטומטית.
היא אמנית, מעידה על עצמה קונפורטי, כבר מילדותה, היא חיה ונושמת אמנות ("מילולית! כשאני בתוך עבודה אני כמעט לא ישנה") והדבר ניכר גם בביתה בכפר יונה, שכל סנטימטר בו, מבפנים ומבחוץ, אומר יצירתיות.

קונפורטי, שציוריה ופסליה הוצגו בתערוכות בארץ ובעולם, מספרת שעיצוב בתי כנסת שהיום הוא לה פרנסה, החל לגמרי במקרה.

"מכר שלי רצה לתרום תיבת חזן לבית כנסת וביקש ממני לעצב אותה", היא מספרת, "מבחינתי כל משימה היא אפשרית, לכן התלבשתי על זה והתוצאה יצאה מדהימה. בעקבות תיבת החזן ביקשו ממני באותו בית כנסת גם ארון קודש ואחר כך מישהו שרצה להקים בית כנסת בירושלים ראה, התלהב וביקש שאעצב את המקום מא עד ת' והשאר היסטוריה".

קונפורטי עיצבה בשנים האחרונות עשרות בתי כנסת בארץ ובעולם תוך שהיא משלבת בין יכולתיה בתחום הציור, הפיסול, העבודה עם זכוכית והשילוב בינה לבין קרמיקה.
קונפורטי: "אני ממציאה רעיונות ויוצרת אותם בחומר, כי אני חייבת להפתיע קודם כל את עצמי ואז את לקוחותיי. לרוב אני זוכה לחופש פעולה מלא, בוודאי מבחינה אמנותית. אבל אני מתאימה את העבודה לאופי ולסגנון של העדה והמקום של בית הכנסת.

גיליתי בתחקירים שביצעתי שיש הבדל בצבעוניות בין התוניסאים למרוקאים, למשל, ושבחלק מהעדות אפשר לשלב ציורים של בעלי חיים ושל הירח, ובחלק לא. האשכנזים, עקרונית, מתונים יותר בסגנון".

היא כבר עיצבה ויטראז' של ספר תורה בעל נפח על תקרה ששטחה 24 מטר בבית כנסת תימני ורצפת פסיפס בבית כנסת תוניסאי ובימים אלה היא שוקדת על 18 חלונות מצוירים בבית כנסת אחר ועל עזרת נשים באחר.

"בכל עבודה נמצא חלק מהנשמה שלי ואני מרגישה היום בת בית בבתי הכנסת שעיצבתי או השתתפתי בעיצובם. יש משהו בבית כנסת שמשתלט על ההוויה, איזו תחושה של קדושה, של הוד והדר, וזה נהדר".

מהעיתונות